אופק בטאן בניה וייזום (1998) בע"מ נ' רולן בע"מ

פסק דין

חברת "אופק בטאן בע"מ" היא חברה העוסקת בבניה למגורים, אשר יזמה פרויקט בניה למגורים בחיפה (להלן: "המבקשת"). חברת "רולן בע"מ" היא חברה אשר עיסוקה בתכנון הקמה והצבה של מבנים ניידים (להלן: "המשיבה").

המבקשת הזמינה מבנה נייד מן המשיבה על מנת שישמש עבורה מבנה מכירות באתר הבניה.

סלע המחלוקת בין הצדדים, כפי שהתברר מכתבי הטענות, הדיונים והסיכומים הוא האם זכאית המשיבה לתשלום נוסף בגין "דמי אחסנה" עבור המבנה שכן המבנה נשאר בחזקתה זמן רב לאחר המועד בו היה אמור לעבור לידי המבקשת.

המבקשת טענה כי שילמה למשיבה את כל התמורה עבור המבנה, ועל כן על המשיבה להעביר את המבנה לידיה לאלתר שכן אין למשיבה כל זכות עיכבון.

עוד טענה המבקשת כי המשיבה הפרה את חובת תום הלב בשלב הטרום חוזי וכי התנהלותה עולה לכדי הטעייה, וכי המבנה היה מוכן למסירה לכל המוקדם בחודש יוני 2012, אם בכלל, לאור השינויים המהותיים אשר נדרשו בו וכי דרישת התשלום של דמי אחסנה בגין 3 בסיסים וגובהו 75 דולר ליום היא בלתי סבירה.

מנגד טענה המשיבה כי כבר ביום 6.10.11 הודיעה למבקשת כי המבנה מתוכנן להצבה באתר המבקשת ליום 19.10.11, אך המבקשת הודיעה כי השטח אשר יועד על ידה להצבת המבנה אינו מוכן. לטענת המשיבה פנתה אל המבקשת בעל פה מספר פעמים ובמכתב מיום 6.11.11 יידעה את המבקשת כי המבנה מוכן להצבה, אך האחרונה הודיעה שוב ושוב כי אין ביכולתה לקלוט את המבנה.

במכתב זה גם הודיעה המשיבה על כך כי ישנו חיוב של דמי "אחסנה".

המשיבה תומכת טענותיה בהוראות התנאים הכלליים של ההזמנה, עליהם חתמה המבקשת בנפרד, לפיהן היא זכאית לקבלת דמי אחסנה בגין האיחור בהצבתו בחצרי המבקשת.

המשיבה סירבה לשחרר את המבנה עד קבלת "דמי האחסנה" ועל כן הוגשה בקשה על דרך המרצת פתיחה למתן "צו עשה" לשחרור המבנה, ולמתן סעד הצהרתי כי אין המבקשת חבה כלל ועיקר "דמי אחסנה" למשיבה.

אחרי הגשת הבקשה:

6. דיון במעמד הצדדים התקיים ביום 14.5.12 בעקבותיו ניתנה החלטה המחייבת את המשיבה להעביר את המבנה לאחר הפקדת 15,000 ₪ בקופת בית המשפט וערבות אישית של מנכ"ל המבקשת מר שלום בטאן.

7. התברר כי רק ביום 23.5.12 הופקדה הערכות ורק ביום 4.6.12 בדקה המבקשת את המבנה, לאחר החלטת בית המשפט כי הוא ייבדק ביום בו התקיים הדיון.

התברר כי למרות שהוחלט לאחר הבדיקה כי המבנה יסופק ביום 28.6.12, הודיעה המבקשת כי השטח אינו מוכן לקבלו.

לאחר הדיון ביום 26.6.12 הודיעה המשיבה כי אין לה רישום על סיור לפני 13.2.2012 וכי צנרת p.r.cהותקנה ביום 19.10.11.

8.המבקשת טענה כי נוהל איתה משא ומתן בחוסר תום לב עד כדי הטעיה היות ועניין דמי האחסנה לא הוסכם בין הצדדים מעולם, אף לאחר שמלוא התמורה שולמה גם בגין השינויים.

דרישה זו צצה לראשונה ביום 18.3.12, ובשל הפרת חובת הגילוי רשאית המבקשת לבטל את אותו חלק בחוזה שעניינו דמי אחסנה. בנוסף ישנה הפרה של תקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן) תשנ"ה – 1995 שכן עניין התשלום בגין האחסנה מופיע באותיות קטנות בתוך מלל רב ולא בצורה בולטת וסמוך למחיר הכולל.

אילו הדרישה הייתה גלויה, המבקשת לא הייתה מתקשרת עם המשיבה, בוודאי לא כאשר מדובר בדמי אחסנה בלתי סבירים בעליל (קרוב למחצית מהתמורה כולה).

9. המשיבה טוענת לעניין זה כי ההתקשרות בין הצדדים היא באמצעות הזמנה המורכבת מ – 3 מסמכים אשר אחד מהם הוא "תנאים כלליים", כחלק מההזמנה והמבקשת חתמה גם על התנאים הכלליים והיא מחויבת להם כמו לגבי כל החוזה. לכן, אין שחר לטענה כי נושא דמי האחסנה לא הוסכם מראש.

אין גם שחר לטענה כי המשיבה לא דרשה את דמי האחסנה שכן במכתבו של מר ורון מיום 6.11.2011, מוזכר במפורש כי נדרשים דמי אחסנה בסך 1,650 ₪ + מע"מ נכון ליום המכתב.